בוגרי הפורום של לנדמרק אדיוקיישן משתפים חוויות

למדתי לאהוב את עצמי

נכתב ע"י אירית- לקוח מתוך האתר "באופן טבעי"

אני עברתי את הקורס של לנדמרק לפני שלוש שניים, מאז חיי השתנו מקצה לקצה, לפני הפורום של לנדמרק הייתי חסרת ביטחון , לא היה לי כושר ביטוי , עברתי משברים קשיים בחיי ולא ולא ידעתי להתמודד בחיי היום יום , נשארתי בחיי נישואים במשך 20 שנה למרות שעברתי התעללות נפשית קשה ביותר, לאחר שעברתי את הפורום , חיי השתנו , עשיתי צעדים ענקיים בחיי , התגרשתי למרות כל הקושי עברתי את זה , הביטחון העצמי שלי כיום עולה על גדותיו , למדתי להביע ולבטא , כיום אני גרושה מאושרת למדתי לאהוב את עצמי ולכבד את הסביבה והיום בנשימה אחת אני אישה מאושרת , והייתי מציעה לכל אחד ואחד לעבור את הפורום של לנדמרק זה פשוט המפתח לחיים , והדרך לאושר מומלץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ

אירית
7/4/08

ירון מספר אודות הפורום של לנדמרק

מתוך האתר "באופן טבעי":

מה זה הפורום?
עבורי זה היה ללמוד שפה חדשה שמאפשרת להבחין בדברים שלא הבחנתי בהם קודם ובאמצעות ההבחנה קיבלתי חופש לבחור את הדרך שבה אני מעדיף ללכת.

שיטת השיווק:
אכן שיטת השיווק היא מעצבנת… עבורי זה היה ממש קשה אבל גם זו התמודדות.
שורה תחתונה זה בכלל לא חשוב. הם נותנים ערך גדול למשתתפים וזה מה שחשוב. אני בחרתי פשוט להתעלם מחלקי השיווק (הפסקת פרסומות :)).

מה אני חוויתי?
עבורי הפורום והקורס המתקדם היו מאוד משמעותיים בחיים. הבחנתי בסיפור שמעיק עלי מגיל צעיר כסיפור בלבד וויתרתי עליו.
לפני הפורום תמיד אמרתי שאני לא יודע מה זאת אהבה (למרות שיש לי בת זוג ושלושה ילדים…).
בפורום חוויתי מהם המפתחות לאותה האהבה ויישמתי אותם בחיי.
היחסים שלי עם הורי ומשפחתי עלו מדרגה.
בקורס השלישי היה לי קשה מאוד. ראיתי המון דברים שעוצרים אותי בחיים אבל לא ממש וויתרתי עליהם ושם קצת נתקעתי.

תחזוקה מתמדת:
אכן נדרשת עבודה תמידית. זה כמו ביהדות, קבלה דתות ופילוסופיות אחרות.
אנו נדרשים לקום כל בוקר וליישם את זה. גם בבודהיזם - בודהי תורגם בטעות להארה אך הארה זה מצב רגעי שמגיעים אליו וממנו והלאה אתה מואר.
במקור המילה בסנסקריט היא התעוררות. זה אומר כל רגע ורגע אנו מתעוררים.
אפשר לעשות קורסים נוספים או לתרגל את זה בבית דרך אבחנות ולעשות סמינר פעם בשנה (500 ש"ח בערך).

הציצו ונפגעו:
אל תשלמו את הסכום המלא עד לרגע האחרון שבו תהיו בטוחים שאתם יכולים. קיימת אצלם בעיית החזרים (בעיקר עניין של מדיניות ידועה מראש).
למרות שבת זוגי ביטלה את הקורס השלישי ומיד שלחו לה צק חזרה אפילו שהיא לא רצתה (רצתה לעשות בתאריך אחר).
חשש מדיכאון - אם אתם מכירים עצמכם כנוטים לדיכאונות חשוב לאמר זאת ולציין זאת בפניהם לפני הקורס (הם מבצעים שיחה קצרה לפני הקורס). אם אתם לוקחים כדורים נגד דיכאון לא תוכלו להשתתף. הפורום בנוי לאנשים הרואים את עצמם כיציבים נפשית.

האם זה כמו ספר טוב?
לא. זה פשוט משהו אחר.

פורום כמו ויפאסנה?
עשיתי גם פעמיים ויפאסנה כך שאתייחס לכך. מדובר על דברים שונים בתכלית ובבסיס.
שניהם חשובים ובעלי פוטנציאל לתרום לנו רבות לחוות חיים באמת מלאים ושלמים.
הפורום עוסק ביצירת שפה שהויפאסנה עוסק במקום שבו השפה אינה קיימת.
שניהם דומים בדבר אחד המשותף לעוד תורות רבות אחרות - הם מביאים את האדם לקבלה של עצמו והזולת.

שורה תחתונה:
אני מאוד ממליץ על הפורום. מבין שלל הקורסים להתפתחות עצמית זה מהטובים ביותר אם לא הטוב ביותר שקיים בשוק היום.
חשוב לראות את זה כמסלול לחיים (שלושת הקורסים והסמינר) מראש. זה נותן הרבה יותר ערך בדרך הזו (לטווח ארוך).

בהצלחה
ירון

חוויית האימון בתכנית ביטוי עצמי ומנהיגות של לנדמרק

הבלוג של פוציקי

להיות מאמנת

היום אני

חוויתיי מקורסים בלנדמרק מה קיבלתי ומה אני הולכת לעשות…

Today, as I look ahead to the challenges of 2009, I feel an overwhelming sense of pride in the graduates of Landmark Education.
Despite the challenges of today’s national economic crisis, the people are pushing forward in building better education, broadening access to health care, making our streets safer, and building a more secure world.
We’ve made important strides, but there surely is more work to do. I’m committed to do the job.
Great crises, through necessity, make us think clearly and practically about the most important responsibilities for the community and the world.
I believe that we can play a constructive role in people’s lives. I know it has in mine. I’m sure you feel the same.
I was born a little over 50 years ago in Israel, a country that was home to survivors of the Holocaust. Although it was a stain in the world’s history, it made the country stronger. Despite all the sadness, Israel was and is a wonderful environment to raise children in. One reason why is that through good times and bad, I’ve always been able to count on my community to stand together.
Today we must stand together. In ordinary times, our job would be difficult and we know these are not ordinary times.
What I say comes from my heart. I’ve decided to take on a couple of community service challenges. The first came about after completing the Landmark forum course. The inspiration for the second came after completing the Landmark advance course.
While we may not always agree, we must always share a common commitment to making the world a better place for this generation, and those beyond.
My first project is called The “Challenge for Peace” and I have a few idea about it but like to hear your purpose of an action.
My second project was inspired by the group “Simple Quilts” http://users.rcn.com/paulh1/simplequilts/ The group has completed several events that have produced quilts that have benefited people locally and around the world.
I’m now involved in “South Jersey for Change” This group is dedicated to community service and it’s goal is to make a difference. We are planning a group event for May 30th at the Cherry Hill Public Library in Cherry Hill, New Jersey. The focus is to create quilts for those in need. The event benefits Project H.O.P.E. in Camden New Jersey Project H.O.P.E is a program that provides medical treatment for mentally ill homeless people in Camden New Jersey. They are affiliated with the Lourdes Health System which operates Our Lady of Lourdes Hospital.

I’d also like to do a similar event in Philadelphia by the end of 2009.
I hope that you will join me in this great challenge

Sincerely,
Ruthy Lachman Paul

email: ruth_lachman@yahoo.com

שתקתי

סרט שעשו עליי תלמידות (מיכל והדס) מגמת תקשורת בתיכון בטבעון- כסרט גמר - שנת 2008

הסרט מספר על תהליך שעברתי בעקבות הפורום של לנדמרק אדיוקיישן ושיר שיצא לאור בעקבות הקורס המתקדם

טל ליהיא

חג הודיה כל יום…

המאמר הבא תורגם בתרגום חפשי:

אלן סנורטלנד היא סופרת וקומיקאית אשר לקחה קורסים בלנדמרק אדיוקיישן. במאמר שהיא כתבה לעתון "פסדינה שבועי", במהלך חג ההודיה (בארה"ב) ועל עונת החגים בארה"ב, סנורטלנד מציעה לעשות משהו שהיא ואחרים בוגרי לנדמרק אדיוקיישן עושים: לא צריך לחכות עד חג ההודיה להיות אסיר תודה על החיים שלך. הנה הסיפור.

עשה כל יום ליום נהדר ע"י זה שתזכר מה טוב בחייך. אין צורך לחכות לחג ההודייה (בארה"ב). יש לי מנהג שאני משתמשת בו יום יום ורוצה לשתף אתכם.  זה לא משנה אם אתם נוצרים, יהודים, מוסלמים, Wiccan, הינדי, בודהיסטי, או שאף אחד מהנ'ל - זה עובד.

ראשית, קצת רקע:  אני לא אדם דתי, במשך השנים תמיד חיפשתי שיטות לספק לעצמי שלום ושלווה. החיים הספירטואליים שלי חשובים לי, אך מעולם לא התחברתי לדת מסוימת. זה בעיקר בהשפעת הדרך בה הורי גדלו אותי. הורי שלחו אותי לכנסייה לוטרנית ואמרו לי לחייך ולהגיד שהכל מעניין… אבל כשאהיה בת 18 אוכל לבחור בעצמי במה אני באמת מאמינה…

כשהיתי בת 19 בחנתי והשתתפתי בסמינר של וורנר ארהרד: "אסט"שגרם ל"הארה"  ובזמנו גרם לקונטרברסיה. הקורס הפך להיות הדבר הטוב ביותר שעשיתי למען עצמי, וכלל גילוי עצמי והתבוננות עצמית בהקשר להבטחות שאני עושה לעצמי ולאחרים, בקשר להשתתפותי בחיים ובקהילה שמסביבי. התוצאה הייתה שבאתי במגע עם הצד הספירטואלי שלי שהרגיש כמו שאנשים מתארים בהיותם בודהיסטים.

כשנרשמתי לאסט טרייניג זה לא היה בגלל שחיפשתי ספירטואליות חילונית, אבל בגלל שהרבה אנשים שאני אוהבת ומכבדת, המליצו על התוכנית. לאחרים, התוכנית נחשבה כ"כת, קליפורניה פלינג…"  בד"כ לאלו שמעולם לא השתתפו בתכנית.

לא משנה איך… כשהגעתי לאמצע שנות העשרים שלי, היה נראה שכמעט כל אחד וכל דבר שהכרתי נהרג או נרצח במציאות או בצורה פיגורטיבית: ג'ון קנדי, מלקום X , מרטין לוטר קינג, רוברט קנדי- במאמר עתונאי על גיבורים, פוליטיקה ליברלית, פמיניסם, והאסט טריינינג בטור העתונאי של נקודת המבט העולמית.

התחלתי לראות דפוס חוזר. האנשים, חויות ונקודות מבט שעודדו חשיבה אוריגינלית, נרצחו בגוף או במוניטין. אני אסירת תודה, שגלוריה שטיינמן ווורנר ארהרד עדיין בחיים, ומהוים דוגמא להמצאה מחדש של מה אפשרי באופטימיזציה של הרוח האנושית. חשיבה מתקדמת שכזאת, עלולה להרוג בן-אדם.

אני משתפת אתכם ברקע הזה, כדי לתת בסוס למנהג שלקחתי על עצמי ואני מזמינה אתכם להשתמש בו בחג ההודיה ואולי גם בחיי יום יום. לי יש חג הודיה כל יום… דרך מה שלמדתי מידידה שמשתתף קורסים של לנדמרק אדיוקיישן (בקרו באתר:www.landmarkeducation.com  (

ידידתי: רובין קרלסון, הזמינה אותי להצטרף לקבוצה של בוגרי לנדמרק אדיוקיישן המשתתפים ברשימה יומית של 10 דברים שאנו אסירי תודה עבורם, ולסיים את הרשימה עם – איך אנחנו רוצים ששארית היום תראה.  הנה דוגמא:

היום אני אסירת תודה עבור:

• היותי נשואה לאדם הנעים, חכם, מצחיק ביותר ובודהיסטי שאי פעם הכרתי
• ההורים שלי
• כל האנשים שעוזרים להביא מזון לכולנו בכל הקהילות והשכונות
• גלוריה שטיינמן
• ההזדמנות לסוע לנורווגיה
• האחיות שלי
• תכנית 12 הצעדים (12 steps program)
• כל החברים הנהדרים שלי
• תפוזים מעץ שלנו
• אדמיניסטרציה חדשה (בבית הלבן)!

היום אני לוקחת על עצמי לשאול כל אחד סביב השולחן בארוחת ערב – עבור מה הם אסירי תודה. אני אודה לכל אחד עבור משהו שהם עשו או אמרו שאני מעריכה. הכל טוב.

בזה נגמר הסיפור. אתם רואים כמה זה קל להתחיל את היום עם דברים שאתם מעריכים ואח"כ לחזות איך שארית היום תראה. למרות ש"רשימת אסירות התודה" איננה מנהג של לנדמרק אדיוקיישן, זו דוגמא של מה שאנשים שעשו את הקורסים מקבלים עבור חייהם מתוך תוכניות החינוך (לחיים) האלה.

זה קל לראות שלהתחיל את היום ע"י הסתכלות על דברים שלא עובדים בחיים שלכם, ישים אתכם במצב רוח קשה ומסלול קשה לאותו היום. אם תתחילו את היום עם רשימת הדברים עבורם אתם אסירי תודה, תראו את ההבדל שזה יגרום לנקודת המבט ממנה תחיו את החיים.

אני עכשיו, בצורה אירונית,  בודהיסטית בהשפעתו ותודות לבעלי החדש. אני חושבת שהורי (ז"ל) בחוכמתם, היו מאשרים את היותי בודהיסטית, "הדת שאין לה ביצים להרוג אנשים בשם הדת" ציתות מה - “The Daily Show’s” Rob Corddry

מאחלת לכם חג הודיה נהדר היום ובכל יום.

חיים אחרי הפורום

קשה לתאר איך החיים היו נראים היום… אלו לא הייתי משתתפת בקורסים של לנדמרק. במיוחד בזמנים קשים, אני מוצאת כח להתמודד עם המציאות בכל מצב. במשך השנים, למדתי להרחיב את היכולת שלי להכליל כל דבר שקורה, גם אם זה בא בהפתעה. החיים באים בהפתעה, אם רוצים או לא! בעבר, הייתי נכנסת למרה שחורה, לזמן קצר או ארוך, לפעמים לא ידעתי איך לצאת מזה…אחרי הפורום, למדתי לזהות את המקור - בתוך עצמי - כך שאני מסוגלת להוציא את עצמי מהתקיעות תמיד!

Tags: להוסיף תג חדש