משפחה

ירון מספר אודות הפורום של לנדמרק

יום ראשון, מאי 3rd, 2009 | חוויות אישיות, משפחה, פריצות דרך | אין תגובות עדיין

מתוך האתר "באופן טבעי":

מה זה הפורום?
עבורי זה היה ללמוד שפה חדשה שמאפשרת להבחין בדברים שלא הבחנתי בהם קודם ובאמצעות ההבחנה קיבלתי חופש לבחור את הדרך שבה אני מעדיף ללכת.

שיטת השיווק:
אכן שיטת השיווק היא מעצבנת… עבורי זה היה ממש קשה אבל גם זו התמודדות.
שורה תחתונה זה בכלל לא חשוב. הם נותנים ערך גדול למשתתפים וזה מה שחשוב. אני בחרתי פשוט להתעלם מחלקי השיווק (הפסקת פרסומות :)).

מה אני חוויתי?
עבורי הפורום והקורס המתקדם היו מאוד משמעותיים בחיים. הבחנתי בסיפור שמעיק עלי מגיל צעיר כסיפור בלבד וויתרתי עליו.
לפני הפורום תמיד אמרתי שאני לא יודע מה זאת אהבה (למרות שיש לי בת זוג ושלושה ילדים…).
בפורום חוויתי מהם המפתחות לאותה האהבה ויישמתי אותם בחיי.
היחסים שלי עם הורי ומשפחתי עלו מדרגה.
בקורס השלישי היה לי קשה מאוד. ראיתי המון דברים שעוצרים אותי בחיים אבל לא ממש וויתרתי עליהם ושם קצת נתקעתי.

תחזוקה מתמדת:
אכן נדרשת עבודה תמידית. זה כמו ביהדות, קבלה דתות ופילוסופיות אחרות.
אנו נדרשים לקום כל בוקר וליישם את זה. גם בבודהיזם - בודהי תורגם בטעות להארה אך הארה זה מצב רגעי שמגיעים אליו וממנו והלאה אתה מואר.
במקור המילה בסנסקריט היא התעוררות. זה אומר כל רגע ורגע אנו מתעוררים.
אפשר לעשות קורסים נוספים או לתרגל את זה בבית דרך אבחנות ולעשות סמינר פעם בשנה (500 ש"ח בערך).

הציצו ונפגעו:
אל תשלמו את הסכום המלא עד לרגע האחרון שבו תהיו בטוחים שאתם יכולים. קיימת אצלם בעיית החזרים (בעיקר עניין של מדיניות ידועה מראש).
למרות שבת זוגי ביטלה את הקורס השלישי ומיד שלחו לה צק חזרה אפילו שהיא לא רצתה (רצתה לעשות בתאריך אחר).
חשש מדיכאון - אם אתם מכירים עצמכם כנוטים לדיכאונות חשוב לאמר זאת ולציין זאת בפניהם לפני הקורס (הם מבצעים שיחה קצרה לפני הקורס). אם אתם לוקחים כדורים נגד דיכאון לא תוכלו להשתתף. הפורום בנוי לאנשים הרואים את עצמם כיציבים נפשית.

האם זה כמו ספר טוב?
לא. זה פשוט משהו אחר.

פורום כמו ויפאסנה?
עשיתי גם פעמיים ויפאסנה כך שאתייחס לכך. מדובר על דברים שונים בתכלית ובבסיס.
שניהם חשובים ובעלי פוטנציאל לתרום לנו רבות לחוות חיים באמת מלאים ושלמים.
הפורום עוסק ביצירת שפה שהויפאסנה עוסק במקום שבו השפה אינה קיימת.
שניהם דומים בדבר אחד המשותף לעוד תורות רבות אחרות - הם מביאים את האדם לקבלה של עצמו והזולת.

שורה תחתונה:
אני מאוד ממליץ על הפורום. מבין שלל הקורסים להתפתחות עצמית זה מהטובים ביותר אם לא הטוב ביותר שקיים בשוק היום.
חשוב לראות את זה כמסלול לחיים (שלושת הקורסים והסמינר) מראש. זה נותן הרבה יותר ערך בדרך הזו (לטווח ארוך).

בהצלחה
ירון

חוויית האימון בתכנית ביטוי עצמי ומנהיגות של לנדמרק

יום שבת, מאי 2nd, 2009 | חוויות אישיות, כללי, משפחה | אין תגובות עדיין

הבלוג של פוציקי

להיות מאמנת  
 היום אני
 
 
פורסם ב-23 במאי 2008, 1:05

הערב הסתיימה התוכנית בה אימנתי "ביטוי עצמי ומנהיגות" בלנדמרק אדיוקיישן.
היה ברור לי שברגע שאגיע הביתה אשב ואכתוב - על התחושות שאני מכילה ברגעים אלה ובכלל על התקופה המדהימה שחוויתי.
 
לפני 4 חודשים, בערך, התקשר אליי יהודה פלור, מנחה ביטוי עצמי ומנהיגות, והציע לי לאמן בתוכנית שלו. אני זוכרת את השיחה כאילו אני מנהלת אותה ברגעים אלה ממש.
כל הסיבות מדוע אני לא יכולה להשתתף היו ברורות לי - אלה בדיוק הסיבות מדוע לא עשיתי דבר מעבר לדברים שהייתי מחוייבת לעשות - כמו לעבוד, להיות אמא ולנהל את הבית.
תוך כדי שקט צורם, שלי, יהודה אמר לי "אני שומע שאת מתה להגיד לי כן" - ומה שלי עבר בראש זה איפה הילדים יהיו והאם השבתות תואמות לשבתות בהם שלומי, אבי ילדיי, לוקח את הילדים. וכשהוא שיתף את שהוא מרגיש - פשוט אמרתי כן.
 
מיד לאחר השיחה שיתפתי את אימי היקרה ואת שלומי כי אני מבקשת את עזרתם ואת ההתחייבות שלהם לשמור על הילדים בימים בהם אני מאמנת - ואני מוקירה אותם שהם מיד נרתמו למשימה.
 
ואז יצאתי לדרך מדהימה וחוויתי בה שורת מאמנים בלתי רגילים, מנחה אלוף עולם ומשתתפים מעוררי השראה.
במהלך התוכנית יצרתי שותפות עם קבוצת מאומנים שלי - שרון, אלכס, יניב ואדם - שבזכותם ובמרחב שהם יצרו איתי - אני הנני מי שאני.
קלטתי שאני עמדה עבורם להשיג את כל מה שהם חלמו ויחלמו בעתיד.
בהמשך התוכנית המנחה שלי עבר אירוע לב - והשהה עצמו מהנחייה - ומי שלקח אחריות על הקורס והמשיך להנחותו כאילו הוא היה שלו מלכתחילה - הוא אבי שוהם.
 
אני רוצה להודות להרבה אנשים שצעדו איתי ותמכו בי לאורך כל התוכנית:
ראשית לשני הגוזלים שלי - שקיבלו באהבה את העובדה שאימא "לומדת" והיא לא נמצאת איתם כל יום חמישי. למרות שלא הייתי איתכם - אתם תמיד הייתם איתי. כל חזרה מכיתה היתה מלווה בגעגוע מטורף - ובציפייה להגיע הביתה ולהסניף אתכם.
תודה על ההודעות שהשארתם לי בנייד - הודעות כמו "אני אוהב /אוהבת, לילה טוב וחלומות פז" - אז קלטתי שאני אומנם רחוקה פיסית מכם - אבל גם אני תמיד תמיד איתכם.
כמה כוח נתתם לי - תודה אהובים שלי.
 
להוריי המדהימים - שהייתם שותפים ולקחתם את האחריות על הטיפול בילדים באהבה כי הילדים ואני חשובים לכם הכי בעולם. תודה שאיפשרתם לי לשתף והתרגשתם מכל מה שאני חווה. אני גאה להיות ביתכם ואני רוצה שתקלטו שאני מי שאני בזכותכם.
האהבה שיש בבית אהבה שאני חווה ומגלה כל יום מחדש - מזינה אותי ומאפשרת את היותי אוהבת ורגישה כמו שהנני.
אני רואה אתכם כמגדלור שתמיד מנחה את דרכי - ואני יודעת שתמיד תמיד אתם מאחוריי ואיתי. איזה ענקים אתם - אוהבת אתכם הכי בעולם.
 
לחברים שלי ,מהרגע ששמעתם כי אני לוקחת על עצמי את האימון - פירגנתם, דאגתם ותמיד תמיד הקשבתם. תודה על שבכל שיחה בה הוקרתי אתכם - העצמתם אותי ואיפשרתם לי לקלוט את גדולתי - שי, אילנית, כרמית, לימור, רונית, רויטל, גל, ליאת (בת הדוד שלי), איל, ניב
 
תודה לכל השותפים שלי בלנדמרק - יהודה פלור ואבי שוהם - המנחים הכי בעולם - על שאפשרתם לי לאמן בתוך מרחב ענקי ויצרתם אותי להיות מנהיגה שמצמיחה מנהיגים.
תודה על שאפשרתם לי לחוות ביטוי עצמי מלא, עוצמה ומנהיגות ואת הזכות להיות עמדה עבור אחרים ולעשות הבדל בעולם.
תודה לכל המאמנים שאימנו ביחד איתי - חיים, רוני, זיו, ריצ`רד, פלד, אוריה, מזל, ברכה, איציק, חמדה, דפנה, מוריאל, לילך, דבורה, בתיה וצבי. להסתכל עליכם ולקלוט מה זו גדולה.
להסתכל על המשתתפים שלכם ועל הקהילה ולקלוט את העוצמה.
הייתם עמדה עבור כל אחד ואחת להגשמה - עבודת קודש מתוך אהבה והקשבה.
 
תודה לכל המשתתפים בתוכנית - היום הסתכלתי על כולכם וחשתי סיפוק עצום מעצם העובדה שאתם מביאים את האפשרות שאתם לעולם.
ולמאומנים שלי - אומנם נפרדנו אבל אנחנו ממשיכים יחד לתוכניות אחרות - גאה בכם, בהגשמות שיצרתם, במי שאתם ומאחלת לכם ליצור את החיים שאתם אוהבים - יש לכם את כל הכלים. יחסר לי האימון אתכם כי באמצעותו יצרתי את האימון שלי.
 
ותודה לעולם על שהוא מעוצב כמו שהוא ובכך הוא מאפשר ליצור כל דבר שמרגיש לנו ליצור - ועל כך שבסוף כל יום מחכה לו יום חדש.
 
הדבר הבא שאני לוקחת על עצמי הוא קורס מנחים
 
בהצלחה לכולנו
אוהבת ומוקירה
דיקלה

 

סו מקפייל - מאמנת בתוכנית לביטוי עצמי ומנהיגות פרצה דרך ביחסיה עם אמה אחרי 6 שנים

יום שישי, מרץ 6th, 2009 | משפחה | אין תגובות עדיין

האמייל הזה נכתב ע"י סו מקפייל ב 5 למרץ, 2009 ומהווה מן מתנת יום הולדת בשבילה – כיון שיום הולדתה הוא 7 במרץ…

(בתרגום חופשי): התוכנית לביטוי עצמי ומנהיגות לא נגמרת כאשר הקורס נגמר. היא רק מתחילה.

בתוכנית האחרונה, הייתי מאמנת וחלק מכם זוכרים (מופנה למאמנים האחרים) שהמנחה בקשה ממני לתרגל את "פגישת יצירת העתיד" אתה בזמן האמון שלנו. במשך השיחה אמרה המנחה שמה שהיא רואה יתאים לי לעתיד השתתפותי, זו התוכנית למנחי מבוא (ILP). אני, בתגובה אמרתי שה ILP מופיע עבורי כקשה מנשוא.

יותר מאוחר, קלטתי, שכל דבר שמופיע עבורי בתור: רוצים שאני אעשה משהו – מקורו בעבר שיש לי עם אמא שלי שאותה לא ראיתי כבר 6 שנים. היחסים שלי עם אמי היו סוערים במשך 30 שנה.

 

מתוך השיחה שלי עם מנחת ה – SELP הצלחתי להגיע לבחירה חופשית בקשר ל ILP ובאותו זמן קבעתי נסיעה משפחתית לבקר את אימי בפלורידה.

 

בעלי בתי ואני רק חזרנו מהביקור בפלורידה, זה היה הביקור הכי שלו ומהנה שאני יכולה לזכור מאי פעם. לאימי היה הביקור נהדר אתנו, ולנו – אותו הדבר אתה. כל הדרכים בהן היינו מתייחסות זו לזו בעבר, נעלמו כלא היו. זו היתה שמחה בלב, לכולנו. כאשר עזבנו, אמי נתנה לי את טבעת היהלום שלה – טבעת האירוסין מאבי. אותה ענדה עד מותו לפני 13 שנה.

 

תודה – ללנדמרק אדיוקיישן ולכל מי שנותן מזמנו, ותורם את האנרגיה שלו בתוכנית הזו. אתם אלו שיצרתם את הנס הזה!

ראיון עם מנחה הפורום של לנדמרק: דייויד קנינגהם

יום רביעי, ינואר 7th, 2009 | משפחה | אין תגובות עדיין

תרגום חפשי מהמאמר שנכתב באנגלית ואותו תוכלו למצוא ב - http://www.landmarkeducationnews.info/2008/12/31/david-cunningham-on-dealing-powerfully-with-relatives-over-the-holidays-part-1/

 

המאמר הזה כתוב בשלושה פרקים על ראיון רדיו בתוכנית: "התחלה טרייה" ע"י סלי פלטון בתוכניתה המשודרת מסיאטל, וושינגטון. נושא הראיון: "התמודדות עוצמתית עם משפחה, סביב החגים". סלי ראיינה את דייויד קנינגהם, לנדמרק פורום לידר (מנחה).

סלי: מהאינטרנט העולמי ותוכנית הרדיו: זו התחלה טרייה, המארחת שלכם סלי פלטון, מאמנת אישית, פה תוכלו ללמוד לעשות שינויים חיוביים בחייכם צעד אחר צעד!

ברוכים הבאים לכל המאזינים, ואני לא מאמינה שזה כבר "יום הטורקי" (חג ההודיה), היום 27 בנובמבר, ואני חושבת שזה די אפרופו, שהאורח שלנו היום הוא דייויד קנינגהם, כיון שאנחנו עומדים לשוחח רבות על ארועי משפחה, בזמן החגים המתקרבים (בארה"ב), ולא רק להשרד אלא, איך לחגוג ביחד.

דייויד קנינגהם הינו מומחה לתקשורת ומנחה סמינרים בלנדמרק אדיוקיישן, חברה בינלאומית לאימון והתפתחות, בה השתתפו מעל מיליון אנשים שהשתמשו בסמינרים ליצור פריצות דרך בביצועים, קומוניקציה, יחסים והסיפוק הכללי מהחיים. האתר של לנדמרק אדיוקיישן הוא: www.landmarkeducation.com

דייויד, תודה שבאת להיות אורח שלי בתכנית היום וחג הודיה שמח לך.

דייויד: תודה לך סלי, וחג שמח לך לכל המאזינים ולכולם!

סלי: זהו נושא נהדר להשרדות בזמן החגים. אנחנו צריכים הנחיות. נומר שמשהו הולך לאירוע משפחתי, הוא צריך ללמוד איך להנות לא רק איך לשרוד…זהו התחום שלך, איך אדם עושה זאת?

דייויד: טוב, סלי, הדבר הראשון הוא להיות ממש מוכן להיות בקשר ממשי עם האנשים אתם אתה נמצא, ומוכן ליצור משהו יוצא מגדר הרגיל עם האנשים האלה. את יודעת, אנחנו יכולים ללכת לכל הארוחות החגיגיות, עם כל הקישוטים היפים,ולא משנה כמה האוכל נהדר, אבל מה שבלב החג, אם הוא הולך להיות חויה נהדרת, זה היחסים עם האנשים שנמצאים שם, ואם אנחנו נהנים להיות אתם או לא…אז אנחנו רוצים להתמקד על איך ליצור יחסים בלתי רגילים, מעל לצפוי, עם האנשים אתם אנחנו נפגשים בחגים.

סלי:איך עושים את זה, כאשר לפעמים אפילו לא רוצים ללכת?

דיויד קניגהם, מדבר על יצירת אפשרות חדשה לפני שאתה מצלצל בדלת (של הקרובים או המשפחה) ואח"כ דבק באפשרות החדשה במקום ליפול לארועי היום.  סלי שואלת אותו איך להתנהג כאשר משהו מהקרובים אומר משהו מרגיז…ודייויד מדבר על שלוש אופציות אפשריות, שתיים מהן יגרמו ודאי לויכוח שלא נגמר ואחת, יכולה להוביל לבקור וחוייה נעימה:

Let some of it go by.  Just let it go by, step out of the way, and then stay right there in the conversation and just committed to what you’re committed to causing in terms of your friendship and your relationship with that person

תן לזה פשוט להיות, זוז הצידה ותן לזה פשוט לעבור, ואחר כך תשאר שם בתוך השיחה ועם המחויבות שיצרת לעצמך ליצור משהו (מיוחד) ביחסי הידידות עם אותו האדם.

כפי שציינתי, הראיון מחולק לשלושה חלקים ותוכלו למצוא אותו באתר האנגלי של בוגרי לנדמרק אדיוקיישן.

משפחה נהדרת

יום חמישי, דצמבר 11th, 2008 | משפחה | אין תגובות עדיין

אחרי שעשיתי את הפורום, השלמתי עם אבא שלי. כשהייתי צעירה בשנות העשרה… גיליתי שאבי בגד באמי והחלטתי שאני לא אוהב אותו יותר, ולא אתן לו ממש להיות קרוב אלי. כשהייתי בפורום, ראיתי שההחלטה שעשיתי בגיל 15, השפיעה עליי ביחסים  עם גברים, עם בוסים… לא היה לי חפש ביטוי, הייתי חייבת לשלוט בתמונה ולא רציתי "ליפול" למלכודת שבה אני קורבן של משהו. בזמן הפורום ראיתי שזו היתה החלטה של ילדה בת 15, ושבלי לשים לב נרקם לי "פילטר" שדרכו ראיתי את העולם. בפורום סלחתי לאבי, וגם ראיתי, שאני הבת שלו ולא אשתו, זה לא התפקיד שלי לשפוט אותו או את אמי והיחסים ביניהם.

אחרי פגישה עם אבי שבה ספרתי לו מה גיליתי, הוא התנצל שגרם לי עוגמת נפש ואני התנצלתי שחסמתי את אהבתו אליי במשך שנים.  השלמנו את הענין. מאז התפתחו בינינו יחסים מקסימים מלאי אהבה. אבי ואמי – שניהם השתתפו בתוכניות של לנדמרק אדיוקיישן, הם השלימו את מה שהייה ביניהם וכיום, ברוך השם… חיים ביחד כבר 59 שנים, ועדיין אוהבים ודואגים זה לזו כמו זוג יונים. בינינו יש רק אהבה. קשר כזה חזק שכל אחד היה רוצה עם הוריו. אני לא יודעת כמה זמן עוד יש לנו להנות אחד עם השני, הורי עכשיו בשנות ה-80. אני מודה לאל שהשלמנו את העבר והצלחנו להנות ממשפחה שחוגגת יחסי אהבה יחד עם נכדים.

אלמונית…

ניסים מתוך סמינר " להיות אדם בלתי רגיל"

יום שני, נובמבר 24th, 2008 | משפחה | תגובה אחת

כשהתחלתי את הסמינר הנושא שרציתי לעבוד עליו הוא היחסים עם הילדים שלי (מאיה בת חמש חצי ואסף בן שלוש ורבע), ההתנלות שלי מולם הייתה מאבק כוחות, אני אומרת והם מתעלמים, צעקות מדי פעם ומותשות.

במהלך הסמינר אנחנו מתאמנים על האבחנות של להיות אדם בלתי רגיל: שלווה,עוצמה - (תקשורת ללא כח) מאיה לקחת לעצמה את האבחנות האלה לגמרי:

לפני כמה שבועות היא התחילה להגיד כמעט בכל יום: "את האמא הכי טובה ומקסימה בעולם, אני אוהבת אותך" ולאחר כשבוע כזה היא אמרה לי " גם שאת כועסת אני אומרת לך את הדברים הכי יפים"

עוד לא סיימתי להתרגש ולשתף עד כמה הבת שלי מדהימה והיא הביאה נס חדש. לפני ארוחת ערב שאלתי אותה מה היא רוצה לאכול, היא אמרה למה שאכין לה זה מצויין,

שאלתי אותה מה בכל זאת היא רוצה "פסטה אדומה עם נקניקיות" ואסף? "אני רוצה נקניקיות ופתיתים" שאלתי את מאיה: "מה אם אכין לך נקיניקיות ופתיתים?" "אבל אני רוצה פסטה! "אמרת שלא משנה מה אכין לך תהיי מרוצה"

מאיה עוצרת לשניה ואמרת:"נכון, אז תכיני נקניקיות ופתיתים", ואכלה אותם כאילו זה מה שביקשה מהתחלה. לפני השינה אמרתי לה עד כמה אני גאה בה שנתנה לי את המילה שלה ועמדה בה. בגיל חמש וחצי היא פשוט מעוררת השראה!

 

 

אמה הגאה.

 שונית

משפחה שעובדת כמו שצריך…

יום שבת, נובמבר 15th, 2008 | משפחה | אין תגובות עדיין

כתבו חויות ממשפחתכם