בוגרי הפורום של לנדמרק אדיוקיישן משתפים חוויות

ניסים מתוך סמינר " להיות אדם בלתי רגיל"

כשהתחלתי את הסמינר הנושא שרציתי לעבוד עליו הוא היחסים עם הילדים שלי (מאיה בת חמש חצי ואסף בן שלוש ורבע), ההתנלות שלי מולם הייתה מאבק כוחות, אני אומרת והם מתעלמים, צעקות מדי פעם ומותשות.

במהלך הסמינר אנחנו מתאמנים על האבחנות של להיות אדם בלתי רגיל: שלווה,עוצמה – (תקשורת ללא כח) מאיה לקחת לעצמה את האבחנות האלה לגמרי:

לפני כמה שבועות היא התחילה להגיד כמעט בכל יום: "את האמא הכי טובה ומקסימה בעולם, אני אוהבת אותך" ולאחר כשבוע כזה היא אמרה לי " גם שאת כועסת אני אומרת לך את הדברים הכי יפים"

עוד לא סיימתי להתרגש ולשתף עד כמה הבת שלי מדהימה והיא הביאה נס חדש. לפני ארוחת ערב שאלתי אותה מה היא רוצה לאכול, היא אמרה למה שאכין לה זה מצויין,

שאלתי אותה מה בכל זאת היא רוצה "פסטה אדומה עם נקניקיות" ואסף? "אני רוצה נקניקיות ופתיתים" שאלתי את מאיה: "מה אם אכין לך נקיניקיות ופתיתים?" "אבל אני רוצה פסטה! "אמרת שלא משנה מה אכין לך תהיי מרוצה"

מאיה עוצרת לשניה ואמרת:"נכון, אז תכיני נקניקיות ופתיתים", ואכלה אותם כאילו זה מה שביקשה מהתחלה. לפני השינה אמרתי לה עד כמה אני גאה בה שנתנה לי את המילה שלה ועמדה בה. בגיל חמש וחצי היא פשוט מעוררת השראה!

 

 

אמה הגאה.

 שונית

תגובה אחת לניסים מתוך סמינר " להיות אדם בלתי רגיל"

כתיבת תגובה

צריך להכנס למערכת כדי לכתוב תגובה.